צברי נ' בנק לאומי בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית.

לאחר שבחנתי טענות הצדדים, סבורני כי אכן הסמכות העניינית לדון בתובענה אינה נתונה לבית משפט זה וכי יש להעבירה אל בית המשפט המחוזי, הוא בית המשפט המוסמך.

המדובר הוא בהמרצת פתיחה, שהסעד המתבקש בה הינו להורות על מחיקת כל המשכנתא הרשומה אצל מנהל לשכת רישום המקרקעין על בית ברח' קיש 23 פתח תקווה. כמו כן, התבקש בית המשפט להצהיר כי המשיבה והערבים פרעו את מלוא חובם למבקש בגין המשכנתא הנ"ל, בהתאם להסכם פשרה מיום 14.5.96, הסכם שקיבל תוקף של פסק דין.

הלכה היא כי תביעה שעניינה הצהרה על בטלות משכנתא ומחיקתה מהרישום נופלת בגדר "תביעות אחרות הנוגעות למקרקעין", אשר לפי חוק בתי המשפט [נוסח משולב} תשמ"ד – 1984 אינן נתונות לסמכות בית משפט השלום אלא לסמכות בית המשפט המחוזי, וזאת יהא אשר יהא גובה החוב (ראה, למשל, ע"א 350/73 גד חברה להפצה בע"מ נ' כהן, פד"י כח(2) 413; הפ (י-ם) 684/97 אוגלי ואח' נ' אדיב ואח', מאגר נבו; זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהד' 7, 1995 , עמ' 53). בשולי הדברים אוסיף ואעיר, כי המחלוקת בענייננו אינה מתמקדת בגובה הסכום אותו היה על המשיבה לשלם לבנק במסגרת ההסכם, אלא בשאלת פירושה של התחייבות הבנק כנגד תשלום זה: האם התחייב למחוק את המשכנתא על כל הזכויות בבית (כטענת המשיבה), או לחלופין, למחוק את המשכנתא על זכויות המשיבה בלבד (כטענת הבנק).

מכל מקום, המבחן המכריע לטעמי הוא מבחן הסעד אותו בחרה התובעת לתבוע, ועל פי מבחן זה מקום התובענה הוא בבית המשפט המחוזי.

אשר על כן, אני מורה על העברת התובענה אל בית המשפט המחוזי.

אין צו להוצאות.

עם הצדדים הסליחה על העיכוב שחל במתן החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ג אלול תש"ע, 02 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: